פתרון קונפליקטים במשפחה: כלים ואסטרטגיות

הבנת הדרך לניהול קונפליקטים במשפחה

לפני שנצלול לאסטרטגיות ספציפיות, חשוב להבין מה המשמעות של ניהול קונפליקטים במשפחה. לא מדובר בהימנעות מחילוקי דעות או בהעמדת פנים שהכול מושלם, אלא מדובר בהכרה בכך שקונפליקטים הם טבעיים, ועלינו ללמוד איך להתמודד עם מצבים של קונפליקט בין-אישיים באופן בונה.

כאשר שני בני משפחה נמצאים בקונפליקט, כל הבית מושפע מכך. לכן, חשוב להתמודד עם הקונפליקט ולא לתת לדברים לחלוף מעצמם.

אישה וגבר עומדים שה ליד זו עם ידיים משולבות על החזה אך כל אחד מפנה את המבט החוצה ולא אחד כלפי השניה.

ראשית, חשוב להעביר מסר שאתם בטוחים שניתן למצוא פתרון, שאתם סומכים על המעורבים ומכירים בכך שיש להם (או שהם מסוגלים לרכוש) את כישורי התקשורת הדרושים על מנת למצוא את הדרך להגיע להסכמות.

לאחר מכן, הציגו בפני המשפחה מה היא תקשורת פתוחה ותבססו זאת כהרגל ודרך קבועה להתמודד עם אי הסכמות בביתכם.

כיצד לבסס תקשורת פתוחה: הסבירו את המסגרת ואת הציפיות

קבעו כללי יסוד לשיחות

• הבהירו שכולם יצטרכו למצוא זמן ומקום לשיחה שיהיו מקובלים על כל המעורבים ושזה מצריך נכונות להתגמש.  

• הסכימו על תקשורת מכבדת. בלי צעקות, בלי להתפרץ, ובלי כינויי גנאי. כך ניתן לשמור שהשיחות יהיו יעילות ובונות.  

• מותר לא להסכים אחד עם השני, בין אם לפני או אחרי השיחה שתקיימו, אבל אסור להשתמש תוך כדי כך בהתנהגות ו/או שפה פוגעניות –אלה אינן מקובלות. לכן הפעם אנחנו צריכים לבדוק מה קרה במקרה הזה ולמצוא פתרון.  

• קבעו נקודת מוצא ברורה: זו משפחה אוהבת ואיננו פוגעים זה בזה בכוונה תחילה. אנחנו רוצים לקיים את השיחה הפתוחה כדי להבין מה כל אחד חווה, ואז נחפש פתרון באמצעות תרגול אמפתיה הדדית. כך נוכל ללמוד לפעול טוב יותר בפעם הבאה.

אותה אישה וגבר, עומדים ביידים שלובות על החזה אך פונים קצת יותר האחת לעבר השני.

במהלך השיחה

• הישארו ניטרליים: הימנעו מלקחת צד. תפקידכם הוא לעזור לשני הצדדים לשמוע זה את זה ולהרגיש שהקשיבו להם.

• כל משתתף מדבר בתורו: הזכירו לכל אחד שהמטרה היא להסביר כיצד הוא תפס את דברי האחר, איך פירש את מילותיו והתנהגותו, ואיך הרגיש כתוצאה מכך. הדבר מעודד כבוד והכרה הדדית.

• עודדו אמפתיה: עזרו להם לראות את המצב מנקודת מבטו של האחר. שאלו אותם: איך שניכם יכולים להרגיש שמקשיבים לכם ומכבדים אתכם?” הקשבה פעילה ותרגול אמפתיה הם מפתחות לנכונות לבוא זה לקראת זה.

• הנחו שיחה רגועה: שאלו שאלות מנחות בעניין התפיסות, המחשבות והרגשות של כל אחד. שימו לב, כהורים וכמנחי השיחה, תפקידכם להדגיש שהדיון עוסק בהבנת מחשבותיו, רגשותיו ותחושותיו של האחר ביחס לאירוע — ולא בעובדות עצמן.

• תנו הכרה לנושא הרגשות שכל אחד חווה: הבהירו לכולם — ותנו לכל אדם לדעת באופן אישי — שהרגשות שלו תקפים, גם אם לא מסכימים לחלוטין על מה ואיך הדברים קרו ונאמרו.

• קחו הפסקות בעת הצורך: אם הרגשות מתעצמים מדי, זה בסדר לעצור ולחזור לשיחה מאוחר יותר. הפסקה קצרה יכולה למנוע מילים הסלמה.

• חפשו פתרונות של Win-Win: כל משתתף צריך להציע פעולות שהאחר יכול לעשות כדי להפחית רגשות שליליים ולבנות מחדש מערכת יחסים המבוססת על אמון.

• סיעור מוחות משותף לפתרונות: הזמינו רעיונות מכולם. גישה שיתופית זו מחזקת תחושת אחריות ומחויבות. שאלו שאלות כמו: "מה נוכל לעשות אחרת בפעם הבאה?" או "איך נוכל לשפר את המצב עבור כולם?" כך מעודדים עבודת צוות ואחריות משותפת.

• השתמשו בהומור ובחיבה: כאשר זה מתאים, רגע קליל או מגע עדין יכולים להפיג מתחים ולהזכיר לכולם את האהבה שמחברת ביניכם.

• הסכימו על תוכנית פעולה ועקבו אחרי ישומה: החליטו על צעדים ברורים ובדקו בהמשך כיצד הדברים מתקדמים.

  
  

  

  בבית, אם, אח ואחות משוחחים ומחייכים.

  זכרו, ביצוע הצעדים הללו לא תמיד יוצא מושלם. מה שחשוב זה להתקדם ובסבלנות.

  ממליצה לכם לנסות את הגישה הזו עם האנשים היקרים לכם.

• .